אָ֣ז יָשִֽׁיר משֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָ֤ה הַזֹּאת לה'
שמות, טו', א'
הפער בין השירה המהללת את הנס הגדול של קריעת ים סוף מיד בסיומו,
לבין ערעור האמונה החוזר והתלונות של עם ישראל לאורך כל הפרשה - הפער הזה כל כך בולט.
כל כך מזמין אותנו להתבונן על הטבע שלנו.
מה בין סתם ים לים שנקרע לשניים?
מה בין סתם ימים של זוגיות לימים מלאי קסם?
שבת שלום!