השאלה המוכרת - "מה קורה לזוגיות ברגע שנכנסים למשוואה ילדים?" - מניחה שיש מהות זוגית, ועכשיו צריך להכניס אליה עוד משהו, ולהתנהל עם זה. נפגשנו, התאהבנו, טיילנו, הכרנו טוב יותר, אולי החלטנו להתחתן, אולי הלכנו לטיפול זוגי, הבאנו פרחים, הכנו ארוחות מושקעות - כל זה מתוך המבט הזוגי. ילדים משנים את המשוואה, הפוקוס הופך להיות אחר לגמרי. הטיולים מותאמים אליהם, הארוחות הופכות להיות פסטה בלי כלום, הטיפול הוא כבר ייעוץ להורים. ואנחנו מוצאים את עצמנו במקום אחר לחלוטין מזה שממנו התחלנו. אולי מבט על סיום ספר בראשית מצביע על מחשבה קצת שונה על היחסים בין החלקים האלה שמרכיבים אותנו. מוזמנות ומוזמנים לקרוא את הפרשה ולצפות בסרטון, או בסדר הפוך.
שבת שלום!
דני
תשעה חודשים, ועוד זמנים | אלמוג בהר
ח.
אֲנַחְנוּ שׁוֹאֲלִים זֹאת לָזֶה: אָדָם נַעֲשֶׂה אָב אוֹ אֵם
לִפְנֵי שֶׁקָּרָא לוֹ בְּנוֹ אִמִּי אוֹ אָבִי? וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ
כְּבָר קוֹרְאִים זֶה לָזֹאת: אַבָּא, אִמָּא, מוֹשְׁכִים
הַשֵּׁמוֹת הַחֲדָשִׁים בְּפָנָיו, זֶה מַחֲלִיף חִתּוּל וְזֹאת אוֹמֶרֶת
הִנֵּה אָבִיךָ, זֹאת יוֹשֶׁבֶת לְהָנִיק וְזֶה אוֹמֵר
הִנֵּה אִמְּךָ, אוֹמְרִים בִּלְחִישָׁה בֵּינֵינוּ: חֶסֶד עָשָׂה לָנוּ,
פֶּלֶא פְּלָאוֹת, הַבֵּן נוֹלַד וְאַף הוֹרָיו בְּאוֹתוֹ זְמַן
נוֹלְדוּ.
(מתוך: שירים לאסירי בתי הסוהר, אלמוג בהר, עמ' 18)