השבוע אנחנו נפגשים עם הכעס, וצריכים לבחור איך לקרוא אותו. ובעצם, צריכים לבחור לקרוא אותו בכלל.
כשאנחנו או בן/בת הזוג שלנו כועסים, אנחנו עושים את זה כי זה מרחב בטוח וכי אנחנו שותפים לרבדים רבים של החיים. אבל הרבה פעמים מקור הכעס הוא מעניין שמחוץ לזוגיות, וזה לא מפריע לו להגיע ולהתארח אצלנו, בקשר בינינו.
במצב כזה כדאי שכל אחד מהצדדים יעשה צעד לעבר השני. צעד קטן, ומשמעותי.
מתי אתם.ן מצליחים לצעוד אותו? מה מסייע לכם.ן?
שבת שלום!